ניתוח בריאטרי מוצלח, הנו בעצם שלב אחד בדרך – לא ההתחלה וגם לא הסוף של התמודדות עם שינוי הרגלים ועמידה בפני פיתויי האכילה הנקרים בדרכנו יום יום.
התחלת ההתמודדות עם פיתויים חלה עוד טרם הניתוח עם זיהוי המניעים לאכילה, דפוסי האכילה והתנהגות האכילה הייחודית לכל אחד מאיתנו לשם תפירת חליפת טיפול אישית. תרגול אחד יהיה למי שמתפתה למתוקים, לבצקים. תרגול אחר יהיה למי שמתפתה לאכול בזמן לחץ, בזמן מפגשים חברתיים.
זיהוי הדפוסים האוטומטים, ופירוקם לשם בניית הרגלים חדשים מתחיל לפני הניתוח וממשיך גם לאחריו. התקופה הראשונה שלאחר הניתוח (כחצי שנה) – הינה חלון הזדמנויות ללמידה והתקדמות. הטעויות שעושים בדרך, הן חלק בלתי נפרד מ"שכר הלימוד" שמשלמים כדי להבין מה נכון, מתאים וטוב לי.
לפניכם כמה טיפים לעזרה:
- מתחילים להקשיב ולזהות את הגורמים אצלי לאכילה – האם אני אוכל כתגובה ללחץ? לכעס? אולי לשמחה? האם האכילה המוגברת קורית באירועים מסויימים, בחברה?
ברגע שנבין את תפקיד האוכל במצבים אלו, נדע למצוא את הפתרון המתאים לנו באופן אישי ולהתמודד טוב יותר עם פיתויים. אם אני אוכל כדי להירגע, אפשר למצוא דרכים אחרות ולא פחות טובות להירגע. אם אני אוכל יותר בחברה, כבילוי, אולי אפשר למצוא בילויים נוספים שאינם קשורים באכילה.
- לומדים לזהות תחושות רעב ושובע – יצירות סולם רעב ושובע אישי מאפשרת להבין מהו הזמן המתאים לי להתחיל לאכול, ומתי להפסיק? איך להימנע מתחושות רעב או שובע קיצוני. לעיתים הפניה למתוקים, התחושה של חוסר שליטה באכילה נובעת מקשב נמוך לאיתותי הגוף בנוגע לרעב.
- כשאוכלים – אוכלים. לא עובדים, קוראים מיילים או צופים בטלוויזיה. אכילה קשובה, איטית, ללא הסחות דעת וליד שולחן האוכל מאפשרת לחוש תחושת שובע ומאפשר להבחין ולהחליט מה נכנס לפה ולגוף.
- הדרך ארוכה ומפותלת – וכמו בכל דרך חדשה, לא הכל הולך חלק ומועדים לפעמים. גם אם מעדתי, גם אם אכלתי יותר ממה שתכננתי, או בחרתי בחירה שפחות נכונה לי עכשיו, אין זה אומר שהכל נהרס, שאפשר להרפות לגמרי. היכולת לגלות גמישות מחשבתית, לקום מהר אחרי שנפלתי ולחזור לדרך הישר היא המסייעת להצליח לאורך זמן.
- כתיבת יומן אכילה – אפשר להסתובב עם פנקס קטן בכיס (או לעשות רשימות בטלפון הנייד) – מה אכלתי, מתי אכלתי, מה הרגשתי לפני ואחרי. רשימה שכזו מסייעת לזהות את המניעים לאכילה ומקדמת אכילה קשובה לגוף.
- מקבלים תמיכה – מחברים, ממשפחה ובעיקר מאנשי מקצוע. שיתוף בלבטים, באתגרים גם אם זה אחד על אחד וגם אם זה בפורומים קבוצתיים מאפשר אוורור ולמידה.
בהצלחה!
מאת: שני בן אהרן בקרמן, דיאטנית קלינית MPH
