שינה היא פעולה פיזיולוגית שבמהלכה הגוף נמצא במצב הרפיה. ככל שהרפיה זו תהא מקסימלית – כך הטעינה האנרגטית שלנו תהא גדולה ומשמעותית יותר. מדובר בטעינת אנרגיה המתאפשרת אך ורק בזמן שינה, והיא הכרחית מאוד לתפקודו התקין של האדם. למצב של חוסר שינה יש השפעה ישירה על מערכת הבריאות – מדיכאון וירידה באינטליגנציה הרגשית, דרך עליה בלחץ הדם ובנטייה להשמנה ועד לשבץ ולמחלות לב. תופעת השמנת היתר תיגרם גם היא כתוצאה ממחסור בשעות השינה, כאשר התהליך הוא הגיוני: כשאנו ישנים מעט, אנו חשים עייפים ומחוסרי אנרגיה. דבר זה גורם לנו באופן טבעי לצרוך עוד ועוד מזונות ומשקאות מעוררי אנרגיות, וכך אנו עולים במשקל. מחקרים מדעיים הוכיחו כי במצבים אלו של חוסר שינה – גדלה צריכת החלבונים הן אצל גברים והן אצל נשים, וצריכת השומנים גדלה בקרב נשים בלבד.
הקשר בין הפרעות נשימה בשינה והשמנת יתר
הקשר בין שתי תופעות אלה נובע כאמור מחיפושו של האדם העייף אחר מקורות אנרגיה ולפיכך להשמנה. לכל הפרעות השינה יש השפעה שלילית על איכות החיים, החמורה שבהן היא הפסקת נשימה במהלך השינה או בשמה המוכר "דום נשימה בשינה". מדובר למעשה בהפסקת נשימה הנמשכת כעשר שניות ואף יותר. ככל שתהיינה יותר הפסקות נשימה, כך גבוה יותר הסיכוי לתמותה. הסימפטומים של הפרעת דום הנשימה יכללו נחירות קולניות, תחושת יובש בפה, עייפות כרונית ומספר גבוה של יקיצות במהלך הלילה. ברגע שכמותן ותדירותן של הפסקות הנשימה תעלינה, כך יחמיר המצב ואף עלול לכלול התקפי לב ושבץ מוחי. בשל כך, לאנשים המעידים על סימפטומים של הפסקות נשימה בשינה יומלץ על בדיקת שינה לשם אבחון המצב, בעיקר כאשר מדובר בתופעה הנובעת מהשמנת יתר. בבדיקת השינה תינתן אבחנה שתיקבע על פי תנועות גלגלי העיניים ושרירי הנשימה, רמת ריווי החמצן בדם וקצב הלב. כיום, בדיקות שינה לא חייבות להיעשות במעבדות שינה. ההתפתחות הטכנולוגית מאפשרת בדיקת שינה ביתית: זו בדיקה המבצעת ניטור של איכות השינה במיטתו של האדם.
הקשר בין דום נשימה והשמנת יתר
ההשמנה היא ללא ספק אחד הגורמים המשמעותיים לדום נשימה, וכך גם להפך – אנשים הסובלים מהפסקות נשימה יסבלו יותר מהפרעות במערכת המטבולית ובכלל זה השמנה. זאת מפני שהפסקות הנשימה מביאות לירידת רמת החמצן בדם, וכאשר אספקתו של הדם לגוף נמוכה – עלולות להופיע בעיות מטבוליות כהשמנה ואף סכרת. כאשר אדם סובל ממשקל עודף באזור הצוואר וסביב נתיבי האוויר, הדבר יגביר את הסיכון לחסימה של דרכי הנשימה שלו. בין גורמי הסיכון הנוספים ניתן למנות גם את החסימה האנטומית של דרכי האוויר: זוהי חסימה מולדת או נרכשת שלא נובעת ממשקל עודף אלא מהיצרות של דרכי האוויר כתוצאה מאנדואידים (שקדים) החוסמים אותם או מתגובה אלרגית.
